sportFive1387793 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

במאה הנוכחית יצאו לא מעט סרטים לקולנוע ששמים את ענף הטניס במרכז שלהם, דוגמת "ווימבלדון - אהבה בלבן" (2004), "קרב המינים" (2017) ו"משפחה מנצחת" (2021). בניגוד לשניים האחרונים, שמבוססים על סיפורים אמיתיים, הסרט "ווימבלדון" מתאר סיפור פיקציה, שמאפשר לצופה ליהנות מקצת דמיון ודרמה מומצאת, חלק מהפואנטה כשהולכים לקולנוע לפעמים. מאז אותו סרט מ-2004, לא יצא סרט מספיק ראוי ועם פוטנציאל לפופולריות גבוהה אשר מתבסס על סגנון דומה - סיפור לא אמיתי סביב הטניס. כעת, יש אחד כזה ממש בימים אלה בקולנוע, ושמו "מתחרים".

הסרט החדש מבית היוצר של MGM מתאר סיפור של טניסאית צעירה ומבטיחה מאוד בשם טאשי דאנקן, אותה מגלמת הכוכבת זנדאיה. במקביל לסיפור שלה מתנהלת דרמה לא קטנה בין שני טניסאים אחרים, חברים מאוד טובים על המגרש ומחוצה לו, ארט דונלדסון (אותו מגלם מייק פייסט) ופטריק זוויג (אותו מגלם ג'וש אוקונר), אשר מנסים לכבוש את ליבה של דאנקן.

אם בסרט "ווימבלדון" הדרמה הייתה יותר תואמת לקצב של 2004, עם עלילה יחסית רגועה לצד הרבה מאוד פוטג' מצוין של משחקי טניס, בסרט "מתחרים" אנחנו מקבלים עלילה הרבה יותר קצבית שעונה על הצרכים החדשים של הצופים בקולנוע בעידן הנוכחי, מבלי לפסוח על הפוטג' המצוין של הטניס. כבר בסצנה הראשונה רואים גמר של טורניר צ'לנג'ר (השני בדרגת החשיבות שלו בסבב העולמי) בין שני החברים הטובים, דונלדסון וזוויג, כשהם כבר בשנות ה-30 לחייהם, ולא מעט פעמים במהלך הסרט חוזרים אחורה לרגעי מפנה בקריירה של שניהם ושל דאנקן, לצד רגעי מפנה בחייהם האישיים.

משפט אחד שיכול לתפוס הרבה תשומת לב לחובבי הענף שצופים בסרט הזה הינו המשפט הבא שנאמר על ידי זנדאיה: "טניס זו מערכת יחסים". אין ספק שזה אחד המסרים שהכותבים והבמאי ניסו להעביר, שכן בהרבה חלקים של הסרט שמים לתנועת המצלמה מצד לצד במהלך שיחות בין שני אנשים, בדיוק כמו במשחק טניס כשהקהל מזיז את הראש מצד לצד.

בקיצור, עם כל המחמאות שהסרט מקבל בארה"ב והכסף שהוא גורף כבר בשלבים הראשונים, אפשר לומר שמדובר בסרט ששווה את הבדיקה. גם למי שלא ממש חובב את הז'אנר של דרמות שמתבססות על מאבק בין שני גברים על ליבה של אישה, יש בסרט הזה לא מעט אקשן וגם רגעים קומיים שמקלילים מאוד את הסיפור. ולאלה שפחות מתחברים לדרמות ספורטיביות, אל תבטלו לגמרי את "מתחרים", שכן צריך לזכור שזנדאיה מפגינה שם את כישרון המשחק שלה, אז אי אפשר שלא להיות אולי קצת מסוקרנים.