סרטן השד הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בנשים בישראל ומהווה כשליש ממקרי הסרטן בארץ. חשוב לזכור שלמרות שהמחלה מופיעה בעיקר בנשים, 1% מהמקרים הוא בקרב גברים. הסיכון לאישה לחלות בסרטן במהלך חייה הוא כשם העמותה, "אחת מתשע". אבל נראה שבשנים האחרונות, בפועל זה נרשם כאחת משמונה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

עם זאת, בעשורים האחרונים התמותה מסרטן השד נמצאת במגמת ירידה מתמדת, לאור טכניקות הגילוי המוקדם ששיפרו באופן משמעותי את אחוזי הריפוי מהמחלה וגם בגלל החידושים בטיפול. "בארץ, כ-900 נשים מתות בכל שנה כתוצאה מסרטן השד, כשמדובר בגידול קטן ללא מעורבות של בלוטות לימפה או עם מעורבות של מעט בלוטות (שלב 1)", אומרת ד"ר קוצ'וק, רופאה מומחית באונקולוגיה, מהמכון האונקולוגי בבית החולים "מאיר". "סיכויי הריפוי גבוהים מאד ועומדים על למעלה מ-90 אחוז, לעומת זאת, כשהמחלה מתגלה בשלב גרורתי (שלב 4), ההישרדות ל-5 שנים עומדת על 25 אחוז".

למה זה קורה?

מקורו של סרטן השד בחלוקה חסרת בקרה של תאים בשד, לרוב בצינורות החלב או באוניות (Lobules) שמכילות בלוטות המייצרות חלב. הגידול הוא בדרך כלל מסוג קרצינומה, ויכול להיות ממוקם ברקמת השד או חודרני ופורץ לתוך הרקמה ומעבר לה. כמו ברוב מקרי הסרטן, לא יודעים לומר בוודאות למה זה קורה או מתי, ואם בכלל יתפתח גידול סרטני בשד. ישנם גורמים שונים שמעלים את הסיכון הסטטיסטי לחלות, כמו גיל  - הוא נפוץ יותר בנשים בגילאי 50 ומעלה - והיסטוריה משפחתית (למרות שלרוב הנשים המאובחנות בסרטן השד אין היסטוריה משפחתית), וסת ראשונה לפני גיל 11 , הריון ראשון בגיל מאוחר, ווסת אחרונה אחרי גיל 55. גורמי סיכון נוספים הם עישון, השמנת יתר וצריכת אלכוהול מופרזת.

גם הגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי, נשאות לגן BRCA1 או BRCA2 מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד עד לכדי 50-80 אחוז. יש לנו בגוף שני עותקים לכל גן ו"נשאות" משמעותה פגם באחד מהם. הגנים BRCA1 ו-BRCA2 קשורים לתיקון נזקים ב-DNA, ואם מסיבה כלשהי מתפתחת מוטציה בעותק השני של הגן במהלך החיים בתא מסוים, הוא יכול להפוך לממאיר. לא כל נשאית של BRCA1 או BRCA2 תפתח סרטן אבל הסיכון גבוה משמעותית מהסיכון באוכלוסייה הכללית. כמו במקרה של אנג'לינה ג'ולי שאובחנה כנשאית של BRCA1, לעיתים יש צורך בטיפול מונע, תרופתי או אפילו ניתוחי שכולל כריתת השדיים והשחלות.

בדיקת שד (צילום: jupiter images)
גילוי מוקדם הוא אמצעי חשוב ביותר לריפוי סרטן השד|צילום: jupiter images

>> עוד ב-mako בריאות:
בדיקת הצ'יפ הגנטי שתגלה אם יש לילד שלכם סכיזופרניה
מדהים: הרופא הזה הצליח לתקן את גבו העקום של מונתאר בן ה-17
שום, זעתר ומרק כתום: כל הדרכים הטבעיות לטפל בבטן כואבת

גילוי מוקדם

"גילוי מוקדם הוא אמצעי חשוב ביותר לריפוי סרטן השד והכלי המרכזי בבדיקות הסקר הוא בדיקת הממוגרפיה. ישנם ויכוחים לגבי השאלה מתי כדאי להתחיל את בדיקות הסקר ובאיזו תדירות לבצען. כיום מומלץ לכל הנשים בגילאי 50-74 לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, ואם מדובר באישה עם שדיים צפופים מומלץ להוסיף בדיקת אולטרסאונד, אחת לשנתיים", אומרת ד"ר קוצ'וק.

בדיקת ממוגרפיה היא בעצם צילום רנטגן של השדיים, במהלכה נלחץ השד לכמה שניות בעת הצילום, מה שגורר חוסר נוחות ולעיתים כאב. למרות חוסר הנעימות, הבדיקה חשובה מאד וביצועה בתדירות המומלצת הפחיתה משמעותית את התמותה מסרטן השד. "בנשים עם סיפור משפחתי או אישי של סרטן השד מומלץ לבצע את בדיקות הסקר פעם בשנה החל מגיל 40. בנשאיות BRCA, ההמלצה היא להתחיל מעקב מגיל 25, כולל ממוגרפיה, MRI ואולטראסאונד. באשר לבדיקה עצמית של השדיים לחיפוש אחר גושים, הבדיקה לא הוכחה כמשפרת שרידות ואף עשויה לעורר לחץ ובדיקות חוזרות. עם זאת, לנשים צעירות מומלץ להיות מודעות לשינויים בשדיים", מוסיפה ד"ר קוצ'וק.

מה התסמינים שצריך לשים אליהם לב?

אז זהו, שהרבה פעמים אין בכלל תסמינים וכשיש תסמינים יתכן שכבר מדובר בגידול בשלב מתקדם, לכן בדיקות הסקר כל כך חשובות. תסמינים שמחייבים בירור הם הופעת גוש בשד (לא כל גוש הוא גידול, יכולות להיות גם ציסטות – אבל חשוב לברר), כאבים, שינוי צורה של השד, שקיעה של הפטמה או הפרשה דמית מהפטמה.

אם חלילה אובחן תהליך גידולי בשד, השלב הבא יהיה ביצוע ביופסיה שתאפשר להבחין בין גידול שפיר לממאיר. המשך הבירור והטיפול נעשים בהתאם לשלב המחלה והמאפיינים הביולוגיים שלה - נעשה דירוג של גודל הגידול ומידת ההתפשטות לבלוטות הלימפה לצד סוג הגידול ומאפייני התאים המרכיבים אותו.

* מתוך האגודה הבריטית לבריאות השד - The Breast Cancer Support Charity 

דרכי טיפול

קצרה היריעה מלהכיל את כל מרכיבי הטיפול וההתוויות השונות. הטיפול מורכב מניתוח לכריתת הגידול הראשוני ודגימה או כריתה במקרה הצורך של בלוטות לימפה נגועות. טיפולים משלימים לניתוח יכולים לכלול קרינה חיצונית או אפילו תוך כדי הניתוח שמטרתה בעיקר למנוע חזרה מקומית. טיפול נוסף הוא באמצעות כימותרפיה מסוגים שונים במטרה למנוע חזרה של המחלה או לעיתים כדי להקטין את הגידול לפני ניתוח. כאשר תאי הגידול בעלי קולטנים לאסטרוגן או לפרוגסטרון ישנם טיפולים הורמונליים, שניתנים לתרופה ארוכה יחסית של כמה שנים.  בנוסף, ישנם טיפולים ביולוגיים כמו למשל טיפול המבוסס על נוגדנים כנגד חלבונים שנמצאים על פני תאי הגידול. התהליך הטיפולי ומרכיביו מותאמים באופן אישי לכל אישה.

"אחת מפריצות הדרך בשנים האחרונות הן תרופות חדשות כנד הרצפטור HER2 כמו PERTUZUMAB שנכנסה לסל הבריאות. שימוש בתרופה הזו, שהיא למעשה נוגדן ספציפי לרצפטור שמבטאים תאי הגידול, בשילוב תרופות נוספות וטיפול כימותרפי הוביל לשיפור משמעותי במחלה הגרורתית ובהארכת חיי המטופלות", אומרת ד"ר קוצ'וק. "התגובה לטיפול מדהימה ולאחר כמה חודשים של תגובה טובה ניתן להפסיק את הטיפול הכימותרפי ואותה אישה יכולה לחזור לאיכות חיים טובה יחסית ולהגיע לבית החולים לקבלת הטיפול הביולוגי אחת לשלושה שבועות. בשלב הזה תופעות הלוואי מועטות יחסית (בכל זאת יש מעט אלרגיות ותגובות דמויות שפעת) אבל תופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה, כולל אובדן השיער נחסכות מהמטופלות בשלב הזה.

ד"ר קוצ'וק מוסיפה כי הנוגדן הזה אושר לשימוש כטיפול טרום ניתוחי כדי להקטין גידולים גדולים ולאפשר ניתוח משמר שד עם תוצאה קוסמטית טובה יותר. "מדהים לראות שב-60 אחוז מהנשים הטיפול הזה יכול כמעט להעלים את הגידול. בשלב זה עדיין נדרש ניתוח כדי לוודא העדר מוחלט של תאים סרטניים, כי הפתולוגיה התאית לא תמיד תואמת את הנסיגה הנראית לעין. למרות שהטיפול לא חוסך בינתיים את הניתוח הוא מוביל לשיפור משמעותי אצל אותן נשים וכנראה שגם מפחית את הסיכון לחזרת המחלה".   

>> הוויכוח נפתר: מתי הכי כדאי להתקלח?