"המודל שלי לזוגיות זה ההורים שלי. וחבל מאד שזה כך. כי זה מודל רע מאד שלצערי העתקתי לביתי.
"אבא שלי פרימיטיבי. כל השנים הוא התייחס לאמא שלי כאל שיפחה. היא הייתה פח הזבל שלו. הוא קילל, גידף, גם אלימות לא חסך. אמא שלי הייתה חלשה ולא עזבה. סבלה. ראיתי אותה סובלת. ככה נראתה הילדות שלי. ואת כל זה הבאתי איתי לחיים שלי, לנישואי שלי.
"אבל את זה אני יודע בדיעבד.
"הסיפור שלי ממש עצוב.
"מהיום שהתחתנתי אשתי רק סבלה ממני. סבלה כמו אמא שלי ואני הייתי קופי אבא שלי. זלזלתי בה, לא נגעתי בה, צעקתי, רדיתי, השפלתי אותה, גם ליד אנשים, גם ליד הילד שלנו. לא הערכתי מה שיש לי. היא הייתה המשרתת שלי. אם היא לא עמדה בדרישות הייתה חוטפת קללות שלא מהעולם הזה והכל בצעקות רמות. כל השכנים דיברו עלינו. ככה 10 שנות נישואים.
"עד שיום אחד דחפתי אותה פיזית והיא נפלה. זה היה היום האחרון שלי בבית. היא הזמינה משטרה, נפתח לי תיק על אלימות, קיבלתי צו הרחקה וזה היה גם הסוף לנישואי. אשתי לא הסכימה שאחזור הביתה. פתחה תיק גירושים והלכה עם זה עד הסוף.
"התחננתי, אמרתי לה שאלך לטיפול, שאשתנה בשבילה. לא עזר כלום. ירד עלי וילון שחור. מבחינתה סוף פסוק.
"מאז עברו שלוש שנים. אנחנו גרושים ואני רואה את הילד על בסיס קבוע. אני אבא טוב. אוהב את הילד. אבל אני אוהב את גרושתי. מטורף עליה. אני לא יוצא מזה. אני מטורף עליה, אני מחזר באובססיה, היא לא רוצה אותי באופן מוחלט. נגעלת ממני. אבל אני לא מרפה. אני לא מסוגל לגעת באף אישה אחרת, כל כולי על גרושתי. אני מסמס לה כל יום מילים רכות, קונה לה מתנות יקרות , מבטיח ים של הבטחות והיא לא רוצה. אני משתגע. לא יודע מה לעשות, איך ממשיכים. אני תקוע רק עליה.
"הסברתי לה שזה בגלל הילדות שלי, המשפחה שלי לא הייתה בריאה. לא מעניין אותה. אני מחוק אצלה. אני שרוף.
"היא יוצאת עם אחרים והמשיכה את חייה ואני שבור מעוך. נעצרו לי החיים ואני אפילו עוד לא בן 40".
עניין של שליטה
החלטת להיות הקורבן.
איבדת את השליטה ולא את אהובתך.
לפני הכל אני שמחה לשמוע שיש לך תובנות חדשות על עצמך. זה לא טריוויאלי להיות במודעות ולהבין למה עשיתי את מה שעשיתי ומה כדאי לי לשפר בעצמי.
לכל אדם בוגר יש אחריות על מעשיו. וזה לא משנה מה קרה לך בעבר וממה אתה סובל. החברה מוקיעה אלימות מכל סוג שהוא. לא כולם פסיכולוגים שמכילים בהנהוני ראש את מעשיך. אנשים שופטים אותך על מה שאתה ולא מגלים שום חמלה על מה שעברת בילדותך.
אתה אדם בוגר ויש לך אחריות מלאה על מצבך היום ויש לך אחריות מלאה על יציאה מהמצב וריסון אובססיית השליטה שמנהלת אותך אז וגם היום..
אם אשתך הייתה סולחת לך גם פעם הזו אזי היית ממשיך להיות אותו אדם בלתי נסבל, אלים וקטן. אז תודה לאשתך
זה נכון שכילד ראית את מערכת היחסים של הוריך וזה מה שינקת שם אבל הגעת לבגרות, בשלות וחשיבה עצמאית ולהבנה שמה שחווית מעוות ולא כך צריך לחיות. לתובנה הזאת הגעת בזכות המשבר בבית ושברון הלב. אם אשתך הייתה סולחת לך גם פעם הזו אזי היית ממשיך להיות אותו אדם בלתי נסבל, אלים וקטן. אז תודה לאשתך שעשתה בחוכמה רבה שעזבה אותך. עשתה טוב לעצמה וטובה גדולה לך. כי מכאן רק תצמח ותתפתח.
כל מה שאיבדת בגירושים זה את השליטה. לא אהבת אותה. היא הייתה איתך וזה היה בשבילך המובן מאליו העלוב. ככה לא נראית אהבה .הרי שנים לא שמת עליה, לא ירקת לכיוונה, היא לא עניינה אותך, פגעת בה ללא רחם השכם וערב, שלטת בה באופן מלא. השליטה הייתה כולה שלך. היה לך ביטחון שהיא לא תלך לשום מקום, הקטנת אותה כל יום, היית שאנן. רדום. ורק כשהיא לקחה יוזמה להיפרד התעוררת. איבדת את שרביט הקסם ועל זה הכאב שלך.
העתיד כבר לא בכף ידך. ועם זה אתה לא משלים עד היום. הפסדת אותה אבל הרווחת הזדמנות לשינוי. ולראייה עצם הפניה שלך אלי מעידה על רצון לשינוי. זה לעולם לא היה קורה סתם כך בשגרה הקודמת שלך. אז הנה הרווח ,כי מכאן רק תעלה ותצמח.
החלק הראשון הוא טכני – הפסקה מוחלטת של החיזורים אחריה. אתה מטריד אותה. זה לא ישיג את המטרה, ההיפך . זה מיותר. זה מחליש אותך, זה מאבסס אותך. ומהיום התקשורת איתה רק בנושא רלוונטי - כסף וילד.
עם המצוקה שאתה חש אתה מתמודד לעצמך עם עזרה מקצועית, עם חבר טוב והעיקר מתאפק לא לסמס/לצלצל. קו אדום. תניח לה.
מתרחק ממעקב ברשתות על מה היא עושה ועם מי. תפנים - זה לא עניינך היא לא חייבת לך כלום. היא לא איתך כי לא היית ראוי. אם אתה מת מקנאה תמות בבית בשקט. היא לא אשמה. שחרר אותה. תתחיל להבין שהיא לא רוצה והיא עשתה נכון שהלכה ממך. תודה בפני עצמך שהיית בעל גרוע. ככה נראית אחריות.
זה רק שלב השינוי ההתנהגותי – כמו עזרה ראשונה. פלסטר עוצר דימום. תהליך הטיפול הרבה יותר עמוק. עקירת שורש אמיתית תהיה כשתנפץ את "לוחות הברית" שקבלת בבית ותמציא לך דיברות חדשות, משופרות, נאורות ושיווניות.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת