הדוח שמראה: זו ההשפעה של המלחמה על עתיד ההייטק הישראלי

בצל חצי שנה למלחמה, תעשיית ההייטק הישראלי חווה אתגרים חדשים שכמותם היא מעולם לא חוותה. דוח חדש של מכון המחקר Rise (לשעבר SNPI) מצביע על ירידה של 30% בהשקעות בהייטק הישראלי ביחס לחצי השנה שלפני המלחמה לצד ירידה של 23% במספר המשקיעים הזרים. יתרה מכך, ב-Rise מציינים שכמעט חצי מהכסף שהושקע בהייטק הישראלי ברבעון החולף, הראשון של שנת 2024, הוזרם לשש חברות בלבד. כל שאר הסטארט-אפים נאלצו להתחלק בשאריות.

הדוח מעלה כי ממוצע ההשקעות הרבעוני בחצי השנה שחלפה מפרוץ המלחמה עמד על 1.6 מיליארד דולר - הסכום הנמוך ביותר מאז 2017. לפי Rise, הירידה בהשקעות בהייטק מאפיינת גם את ארה"ב ואירופה, אך בישראל השיעור חריף יותר. בעוד שבישראל מדובר בירידה של 30% בהשקעות בחצי השנה החולפת בהשוואה לחצי השנה שקדמה לה, באירופה חלה ירידה של 22% ובארה"ב אף נרשמה עלייה קלה בהשקעות בהייטק בשיעור של 3%.

חלק הארי של הכסף - לשש חברות

מגמה מטרידה נוספת שעולה מהדוח היא הדומיננטיות הגוברת של המגה סבבים - סבבי גיוס גדולים בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה. ברבעון הראשון של 2024 גייסו שש חברות מגה-סבבים בסכום כולל של 736 מיליון דולר - 46% מכלל ההון שגייסו חברות ההייטק בתקופה זו.

משמעות הדבר היא שלא רק שסך ההון שמוזרם להייטק הישראלי מצטמצם, אלא שרוב הכסף מועבר בידי מספר מצומצם של חברות. גיוסי ההון של החברות הללו מושכים את כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט. החדשנות הישראלית זקוקה גם לגיוסים צנועים יותר שיאפשרו גם לחברות קטנות ובינוניות בגודלן להמשיך ולהתפתח.

יתרה מכך: מבין שש החברות שגייסו מגה סבבים ברבעון הראשון של 2024, שלוש היו חברות סייבר. שלוש החברות האחרות פועלות בתחומי הפינטק, המדיה הדיגיטלית והמכשור הרפואי. רק שתיים משש החברות הללו הקימו את המטה שלהן בישראל והאחרות עשו זאת בארה"ב.

המשקיעים נעלמים מהנוף

במקביל מציין הדוח כי מספר המשקיעים הזרים ירד ב-23% בחודשי המלחמה בהשוואה לחצי השנה שקדמה לה. זאת לצד ירידה של 30% במספר המשקיעים הישראלים שביצעו השקעות בתקופה זו. קשה להשיב אם הירידה במספר המשקיעים קשורה למלחמה או לירידה במספר ההשקעות הגלובלי בשנה החולפת.

לפי Rise, חלק מהמשקיעים צמצמו פעילות בגלל ההאטה הכלכלית העולמית, וחלק עשו זאת כי קרנות ההון סיכון עצמן מתקשות לגייס הון - והדבר משפיע על פעילויות ההשקעה שלהן בכללותה. מה שבטוח הוא שצמצום מספר המשקיעים יקשה על הקמת סטארט-אפים חדשים וצעירים שיהוו את עתיד ההייטק הישראלי.

התמיכה הזרה נשחקת

נתון נוסף ומטריד שעולה מהדוח הוא שינוי בסנטימנט של עובדי ההייטק הגלובלי כלפי עמיתיהם בישראל. מחקר שנערך בשיתוף פעולה בין מכון Rise לחברת Stoic המתמחה בניטור וניתוח רשתות חברתיות, מעלה מגמה מדאיגה: לאחר זינוק בסנטימנט הפרו-ישראלי בעקבות אירועי 7 באוקטובר, עם התגברות המלחמה בחודשים האחרונים המגמה התהפכה. עם זאת, מחברי הדוח מדגישים כי הסנטימנט הפרו-ישראלי שנמדד בינואר 2024 עודנו גבוה יותר ביחס לזה שנרשם לפני המלחמה.

הסנטימנט נמדד באמצעות אלגוריתם המנתח את הפרסומים ברשתות החברתיות של עובדי ומשקיעי סקטור הטכנולוגיה העולמי, וקובע לכל פוסט ציון הנע בין 7 (סנטימנט חיובי כלפי ישראל) לבין מינוס 7 (סנטימנט שלילי כלפי ישראל). הגרף מציג את שקלול הציונים לאורך זמן.

אזור ההייטק הצפוני בסכנה

חוקרי Rise ייחדו מקום גם להשפעת המלחמה והפינוי בצפון על חברות הטכנולוגיה באזור קריית שמונה, שלפני המלחמה שימש כהאב של טכנולוגיות בתחומי מדעי החיים, טכנולוגיות מזון וקלינטק. לפי הדוח, החברות, שחלקן החזיקו באזור מעבדות ומתקני ייצור, מדווחות על הוצאות גבוהות ובלתי צפויות בשל מעבר ליישובים אחרים.

העלויות הגבוהות כללו בין היתר שכירת מתחם עבודה חדש, לעתים בעלייה של עד פי שמונה במחיר השכירות, רכישת ציוד והסבת משרדים למעבדות. בנוסף מדווחות החברות על עיכובים בפיילוטים ושיתופי פעולה עם חברות אחרות, זמני אספקה ממושכים בהבאת חומרים וציוד מחו"ל וקושי בגיוסי הון. עד כה אף חברה מאזור קריית שמונה לא דיווחה על חזרה לרמות פעילות של ערב המלחמה.