"להיות מורה זה לא משהו שישר קפץ לי לראש כשהחלטתי להתחיל לחפש מה ללמוד", מספרת לין ניסים (25), סטודנטית שנה רביעית בפקולטה למדעים, המחלקה לביולוגיה, בסמינר הקיבוצים.  "החוויה הסטודנטיאלית הייתה שיקול משמעותי בבחירת סמינר הקיבוצים. הגעתי ליום הפתוח שנערך במכללה וברגע שראיתי את התוכנית ושמעתי שיש המון סיורים, טיולים ולמידה חוץ כיתתית, לא חשבתי פעמיים".

תכירו את חס"א

החוויה הסטודנטיאלית (חס"א) שניסים מדברת עליה, מתייחסת לשיטת הלימוד והחוויה הסטודנטיאלית של סמינר הקיבוצים המועברת בשנים האחרונות במסגרת עשרות פעילויות וקורסים לתואר הראשון. שיטת חס"א מאפשרת למידה חווייתית ומשמעותית והתוכנית הזו שינתה את הדרך בה סטודנטים שותפים ומעורבים בתהליך הלמידה שלהם.

מה זה אומר בפועל? יותר חקר, שיח והתנסות פעילה יותר בסביבות מגוונות ובאמצעים מוחשיים. זה אומר יותר למידה אקטיבית מבוססת פרויקטים, יותר סיורים לימודיים בשטח ויותר משימות חקר והתנסות. התוכנית הזו שמה דגש על מיומנויות אישיות ובמהלכה הסטודנטים מקבלים שיעורי העצמה ופיתוח יוזמות, מעבר להנחיה אישית וקבוצתית מצד המרצים. באופן כללי, זה אומר הסתכלות על חווית הלימוד ככלי שאמור לשמש ללמידה לאורך החיים ולא לצורכי שינון ועיבוד נקודתיים. אם תרצו, כל הדרכים להעביר את חוויית הלימוד לפרקטיקה מעשית.

סמינר הקיבוצים - 2 (צילום: Joyseulay, shutterstock)
צילום: Joyseulay, shutterstock

החוויה של הכול מהכול

"זה תואר שיש בו הכל מהכל", מסבירה ניסים. "לכל קורס שלמדנו היה סיור בשטח ובכל שנה יש סיור של שלושה ימים לפחות שנקרא "קמפוס". בפועל זה אומר שיצאנו לצפון, לים המלח ועין גדי, לערבה ולאילת. כל החוויה של לצאת החוצה מהכיתה, לראות בעיניים, ללמוד דרך ציור ומשחק ולהיכנס למעבדות, זה מאפשר להבין מעבר למה שאת לומדת, לדעת את המשמעות של כל דבר ודבר".

האם יש גם צורך בהגשת עבודות בלימודים בשיטה הזו?

"היו לנו עבודות גדולות שהתחלנו מהיום הראשון של הסמסטר. לפעמים הן מהוות תחליף למבחן אבל לא קלות יותר מהמבחן. בסופו של דבר, אנחנו מכללה לחינוך. הרעיון הוא ללמוד חומר ולייצר ממנו שיעור. דברים שאני זוכרת מהעבודה עד היום, הם דברים שלא הייתי זוכרת אם הייתי נבחנת עליהם במבחן".  

במה החוויה הסטודנטיאלית שונה בלמידה מול מרצים?

"המרצים מבחינתי הם דמויות להערצה. למדנו המון ביולוגיה אבל גם המון קורסים בחינוך. לא רק שהמרצים לימדו אותנו מה ללמד, הם לימדו גם איך ללמד. זו חוויה יותר משמעותית כשאת צריכה להשתמש בחומר שאת לומדת גם אחר כך, מול קבוצה של תלמידים. העבודה היא לרוב קבוצתית, 2-3 סטודנטים יחד, והלמידה מאוד אישית. הרגשתי שאני לא הייתי אחת מ-200 אלא אחת מ-20-30 סטודנטים שלומדים בכיתות קטנות."

מה תרמו לך הסיורים?

"הסיורים שיצאנו אליהם היו חוויה בלתי נשכחת. זה מאוד מגבש ונוצרות חברויות חדשות, במיוחד בעבודה בקבוצות. הדינמיקה והאינטראקציה יוצרות חוויית לימודים שונה. זה סיור לימודי, לא טיול, ואנחנו לומדים אחרת. הנוף והטבע מהממים, יש חברים סביבך אבל יש שם גם המון למידה ותובנות. בסיום כל סיור יש גם עבודה שצריך להגיש עם איזו רפלקסיה לגבי מה שחווינו ולמדנו. אלו דברים שאי אפשר לשכוח אותם כשאת רואה אותם בעיניים".

סמינר הקיבוצים - 3 (צילום: Serhii_Bobyk, shutterstock)
צילום: Serhii_Bobyk, shutterstock

"הרגשתי סופר-בטוחה ללמוד מהבית"

את אחת מההשפעות של חס"א, ניסים הרגישה היטב בזמן מגפת הקורונה ששיבשה את מסלול הלימודים לסטודנטים בכל מוסדות ההשכלה בארץ. "בשנה הראשונה ללימודים נזרקנו לקורונה אבל בסמינר הקיבוצים עשו את זה באופן מופלא. עברנו ממבחנים לעבודות שיתופיות, עבודות במשחק, יצירת סרטונים, הרצאות והצגה עצמית על החומר שלמדנו.

"משיחות שהיו לי עם חברות , שלמדו באותה תקופה במכללות או באוניברסיטאות אחרות, המעבר החד ללמידה מרחוק היה מבלבל וחסר ודאות.. אני לעומת זאת הרגשתי סופר-בטוחה ללמוד מהבית ומהמחשב. בין השאר כי היו לנו המון סרטונים וכל עוד היה אפשר המשכנו לצאת לסיורים. גם הלכנו ברגל לפארק הירקון ולמדנו בחוץ". 

לשחרר את הצורך במבחן ואת הישיבה בכיתה

לין, שלומדת במסלול לקיימות להוראה לעל-יסודי, התחילה השנה סטאז', ומלמדת (בשכר) בחטיבת סמדר בהרצליה, במקביל ליום לימודים אחד בשבוע במכללה.

"אני מיישמת כיום את הדברים  שלמדתי. בשיעור הראשון שהעברתי באקולוגיה הוצאתי את כל הכיתה החוצה וביקשתי שיציירו לי מה זה אקולוגיה. זה בדיוק אותו שיעור שאני עברתי בעצמי כסטודנטית. זה עבד מושלם. כשלמדנו על מערכת העיכול, הבאתי רעיון לעשות עבודה במקום מבחן. גם התלמידים הכי שקטים ואלה שמתקשים במבחנים, הגיעו עם תוצרים מושלמים וידעו לענות על כל שאלה. זה פידבק שהוא מעבר לתודה."

מה עודד אותך לעשות את זה?

"המרצים שלי נתנו לי את הביטחון וידעו איך לשחרר את הישיבה בכיתה ואת הצורך במבחן – מה שנקרא הלמידה הישנה והבטוחה. הם נתנו לנו קרדיט, וזה עבד.  צריך לסמוך על התלמידים, שהידע כן יגיע אליהם. אם עליי זה עבד בתור סטודנטית אין סיבה שזה לא יעבוד על התלמידים בכיתה ח' . זו למידה הרבה יותר משמעותית. היום כשאני נכנסת לכיתה של תלמידים יש לי המון כלים שעוזרים לי להשפיע ולגרום להם לראות אחרת את הסביבה שאנחנו חיים בה".

כמי שלא חשבה ללמוד הוראה וכיום מלמדת ונמצאת לקראת סיום התואר בסמינר הקיבוצים, מה התובנות שלך?

"זו אחת ההחלטות היותר טובות שקיבלתי והייתה לי חוויה יוצאת דופן שלא כל סטודנט זוכה לה. אני חושבת שכל אדם צריך ללמוד חלק מהקורסים שלמדתי על חינוך, פסיכולוגיה ויחסים בין בני אדם. חוץ מזה אני מאוד מעריכה את זה שעד היום המרצים שלי זמינים עבורי בוואטסאפ ושאני יכולה להיעזר בהם כמורה. מעבר לכך, קיבלתי כלים לחיים ולמידה לחיים ולקחתי משם המון".