הטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות, שיתקיים בהר הרצל ביום רביעי, ד' באייר התשפ"ב, 4.5.2022, יעמוד השנה בסימן "יד פוגשת יד אחות" וינחו אותו הילה קורח ואלמז מנגיסטו. ביום העצמאות ה-74 שלה, מדינת ישראל תצדיע לאזרחיות ולאזרחים שתורמים תרומה יוצאת דופן לבנייתה של חברה ישראלית טובה יותר; כאלה שפועלים למען חברה מכלילה, בונים קהילות ויוצרים חיבורים, מקדמים שוויון הזדמנויות, קירוב לבבות ואחדות ישראלית. שר התרבות והספורט ויו"ר הוועדה לסמלים ולטקסים, מר חילי טרופר, הודיע על מדליקי המשואות שנבחרו לטקס השנה - ביניהם הזמרת ריטה, הוריה של שירה בנקי שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים, יו"ר ארגון נכי צה"ל ופעילה למען קורבנות של אלימות מינית במשפחה. בנוסף, ידליק משואה גם מפקד הימ"מ ח', שזהותו אסורה בפרסום, והוא יעלה לבמה תחת הסוואה.

 

יעל שרר
שרר עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה ועשתה על כך סרט, שבו גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגדו. היא פעילה למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי, ובשנים האחרונות עמדה בראש עמותת "אחת מתוך אחת" והקימה את "הלובי למלחמה באלימות מינית". השר טרופר אמר של שרר כי היא "מופת של מי שצמחה מתוך זוועה אישית למי שפועלת לחסוך מאחרות את הכאב".

יעל שרר (צילום: עופר קידר)
יעל שרר|צילום: עופר קידר

האלוף (במיל') יורם יאיר (יה-יה)
האלוף במילואים יאיר, תושב הוד השרון, הוא יו"ר "יחד למען החייל" ויו"ר תנועת "אחריי!" המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה לשירות משמעותי בצה"ל. בנוסף הוא עומד בראש עמותת "בית אור אביבה", המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. בצה"ל, יה-יה היה בין השאר מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. הוא נפצע קשה מאוד במלחמת ששת הימים, בעת ששירת בנח"ל, ובמלחמת יום הכיפורים הוביל את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116 על גבול סוריה, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. לפני כשלושה עשורים שכל את בתו, סרן שלומית יאיר ז"ל, שנהרגה כקצינת מבצעים בתאונת מטוס. בוועדה כתבו עליו כי "טובת הארץ וטובתה של החברה הישראלית עומדות לנגד עיניו כל העת".

מיקה ואורי בנקי
בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה הנערה בת ה-15 שירה בנקי ז"ל שהגיעה למצעד כדי לתמוך בחבריה ובחברותיה מהקהילה הגאה. אימה מיקה ואביה אורי בחרו לתעל את הכאב העצום שפקד אותם לכדי עשייה – לפעילות של שינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את "דרך שירה בנקי", עמותה הטומנת בחובה את תקוותם כי הרוב השפוי, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, יצליח לבנות חברה בריאה יותר. העמותה מפעילה מגוון יוזמות חברתיות וחינוכיות ובהן הקליניקה למאבק בשנאה במרחב הציבורי, מיזם "נקודת מפגש", שבמסגרתו נערכים מעגלי שיח בכיכר ציון שבירושלים, מפגשים בין תלמידי תיכון דתיים וחילוניים ועוד.

עצרות ברחבי הארץ לזכר שירה בנקי (צילום: מתוך חי בלילה, שידורי קשת)
שירה בנקי ז"ל|צילום: מתוך חי בלילה, שידורי קשת

קלמן סמואלס
כשהיה ילד, קיבל בנם של מלכי וקלמן סמואלס חיסון פגום - ומילד בריא הפך בין לילה לנכה הסובל מעיוורון ומחירשות. מהמשבר האישי שחוו, מצאו בני הזוג כוחות לקום ולהושיט יד למשפחות שמתמודדות עם אתגרים דומים. יחד, הם ייסדו את עמותת "שלווה", המעניקה טיפול ומענה חינוכי-שיקומי לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות ולעשרות אלפים נוספים של בני משפחתם בישראל. כיום, העמותה תומכת ביותר מאלפיים אנשים במגוון טיפולים ותוכניות מיוחדות, ביניהם מרפאת שיניים מותאמת ומונגשת, מעונות יום שיקומיים ועוד. במסגרת העמותה הוקמה גם להקת "שלווה", שבה לוקחים חלק אנשים בעלי מוגבלויות.

להקת שלווה באירוויזיון (צילום: כאן תאגיד השידור הישראלי, חדשות)
להקת שלווה באירוויזיון|צילום: כאן תאגיד השידור הישראלי, חדשות

ד"ר שמחה גתהון
ד"ר שמחה גִּתְהוֹן, תושבת חולון, היא יו"ר התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה", ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. ד"ר גתהון לא הסתפקה בעשייתה האקדמית: לצד פריצות הדרך שביצעה, היא עשתה ועושה רבות למען הקהילה. היא נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. השר טרופר אמר עליה: "העשייה האקדמית שלה לצד העשייה החברתית שלה הם שהופכים אותה לדמות לחיקוי".

ד
ד"ר שמחה גתהון|צילום: ערוץ 20, youtube

עידן קלימן
עידן קלימן שירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח'אן יונס, חדרו לחזהו קליעים; הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. לאורך תהליך השיקום הארוך שעבר הוא נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שרבים מהם לא קיבלו מענה ראוי מהמערכת, והחליט להקדיש את חייו כדי ליצור חברה שבה נכי צה"ל יזכו להכרה וליחס המגיע להם מהמדינה. כך, הוא הפך ליושב ראש ארגון נכי צה"ל, שמונה כ-50 אלף חברים. בנוסף, קלימן הוא שותף ליישום רפורמת "נפש אחת", שפעלה ליישום שינויים ביחסה של המדינה כלפי נכי צה"ל וכלפי נפגעי פוסט-טראומה.

יו
עידן קלימן|צילום: גדעון מרקוביץ

אנג'ל אלון
במשך יותר מ-30 שנה, אנג'ל אלון פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. היא תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, שנולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. בתפקידה כ"משפחת קלט חירום", היא הייתה שם עבור ילדים בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים ואף העניקה להם בית חם ואוהב. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור של "אם הבנים", היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. לפי השר טרופר, "אנג'ל אלון מעניקה לכולנו צוהר להבנה מהי אהבת אדם".

מוניר מאדי
מאדי, תושב כפר ג'וליס וסא"ל במילואים, הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. הוא שירת כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א והוביל את יישום תוכנית "עתידים" לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי. לדברי השר טרופר, "מאדי הוא סמל לקשר המשמעותי, שנרקם בין החברה הדרוזית ובין החברה הישראלית".

ריטה
ריטה יהאן-פרוז, הלא היא הזמרת המפורסמת ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר מעל לשלושה עשורים ומדגימה את כישוריה לא רק בהופעות מוזיקה אלא גם במחזות זמר, יצירות קלאסיות, משחק בקולנוע וכתיבה ספרותית. לאורך הקריירה הענפה שלה עבדה ריטה עם בכירי הכותבים והמלחינים בארץ, אבל בו בעת היא מקפידה לחקור את שורשיה: מתוך חיבור עמוק אל העולם של בית הוריה, היא משלבת את תרבויות המזרח התיכון ביצירתה. לצד עשייתה האומנותית של הזמרת, ריטה לוקחת חלק גם במפעלי התנדבות רבים, ולאחרונה היא אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון "רוח נשית" שמטרתו לסייע לנשים נפגעות אלימות. 

הזמרת ריטה (צילום: עמוד הפייסבוק של ריטה, צילום מסך: קשת 12)
ריטה|צילום: עמוד הפייסבוק של ריטה, צילום מסך: קשת 12

מפקד הימ"מ
נצ"מ ח.א., מפקד הימ"מ, החל את שירותו כלוחם ימ"מ ומאז שירת במגוון תפקידי חוד. במהלך שירותו הוביל פעילויות מסכנות חיים למען ביטחון המדינה ושלום אזרחיה. הוא ישיא משואה בשם הימ"מ – היחידה הלאומית למלחמה בטרור - וכן בשמם של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל וכלל המתנדבים, בשם לוחמות ולוחמי משמר הגבול ובשם אנשי המילואים. "בימים בהם מדינת ישראל מתמודדת מול הטרור, כוחות הביטחון ובראשם לוחמי הימ"מ עובדים לילות כימים כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל. אין ראוי ממפקד היחידה הלאומית ללוחמה בטרור להדליק משואה ביום העצמאות של המדינה", אמר שר התרבות חילי טרופר על בחירתו. זהותו של מפקד הימ"מ לא תיחשף בטקס. 

עשהאל שבו
עשהאל שבו, תושב רמת גן, היה בן תשע כשמחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ואת שלושת אחיו. מאתיים רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו של עשהאל וקטעו את רגלו. שבו נאבק לחיות עם הכאב העצום שבאובדן בני משפחתו ולהתמודד עם הנכות הפיזית: לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים אינטנסיביים, הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בתחרויות שחייה בינלאומיות. הוא גם הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים. בשנים האחרונות חזר שבו למגרשי הכדורסל וכיום הוא מאמן צעירים עם מוגבלויות שמשתייכים לכל סוגי האוכולוסיות בישראל. בנוסף, הוא גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם הטרגדיה שפקדה אותו. 

עשהאל שבו (צילום: רשת 13, צילום מסך)
עשהאל שבו|צילום: רשת 13, צילום מסך

משואת צה"ל - סגן הדר כהן
צה"ל הוא צבא היחיד בו קיים חיל החינוך והנוער, שעוסק בבניית קומתם הערכית והאנושית של החיילים, ומגבה את אלה מהם הזקוקים לתמיכה על מנת למצוא את מקומם בצבא ובחברה בכלל. סגן הדר כהן, תושבת מוצא עילית, היא מפקדת פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך. כהן היא בוגרת תנועת "הצופים הדתיים" והמכינה הקדם-צבאית נחל עוז שבעוטף עזה, והיא גם מתנדבת בכפר השיקומי לבעלי מוגבלויות "עלה נגב". כהן מייצגת את רוח חיל החינוך ששואף לבנות גשרים, לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות לכל המתגייסים לצה"ל, מכל קצוות החברה הישראלית.

משואת התפוצות - אליזבטה שרסטוק
שרסטוק היא בת הקהילה היהודית בסוּמִי שבאוקראינה ובה היא מתגוררת גם כיום. במשך עשרים השנים האחרונות פועלת שרסטוק למען יהודי התפוצות במטרה להקל על סבל: היא שרסטוק עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים", מארגנת מפגשים בין יהודים בכל הגילים ומכל הרקעים באזור בו היא חיה ומעורבת במאמצים הומניטריים נוספים למען סומי ולמענן של קהילות יהודיות קטנות יותר בסביבתה. עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה סומי אחת הערים הראשונות שהופצצו; שרסטוק הייתה נחושה להגן על חיי היהודים בעיר. היא הובילה את המאמצים לרכישת מזון ולהעברתו וניהלה מבצע לוגיסטי להוצאת קשישים ובעלי מוגבלויות אל חוף מבטחים. בזכותה, 150 אנשים הצליחו להימלט מהעיר אל הגבול ומשם למדינות השכנות. 


* הכתבה פורסמה במקור ב-24.04.2020 ומתעדכנת מדי שנה