לפני שנתיים וחצי, כאשר יצאו הדיווחים הראשונים על סדרה חדשה בשם "ילדותי" (Kidding), סביר להניח שלא מעט חובבי קולנוע וסדרות פחות קונבנציונליות מיהרו לפנות מקום בראש רשימת הצפייה שלהם. בכל זאת, כשאחד היוצרים המבריקים בעולם - מישל גונדרי, במאי "שמש נצחית בראש צלול" - משתף פעולה שוב עם ג'ים קארי, כוכב הסרט הכי גדול שלו, כמה נורא זה כבר יכול להיות?

בהתחשב בציפיות הגבוהות לקראת הסדרה ובביצועים שלה, אפשר ממש לדמיין איך הבאזז הגיע גם לאחד מקברניטי רשת שואוטיים, שבהשאלה מהמם האינטרנטי הודיע לחבריו "תחזיקו לי את הבירה". נגד כל הסיכויים, "ילדותי" הציגה עונת בכורה שנעה בין המשעמם לנסלח, לא מונחים מוכרים במיוחד לאנשים שעומדים מאחוריה. ובכל זאת, הסדרה גם התקבלה בהערכה קלה, בעיקר בזכות רצף פרקי סיום מוצלח, מסקרן ועשוי לעילא. עכשיו העונה השנייה כבר כאן, ולפחות על סמך שלושת הפרקים הראשונים שלה אף אחד כבר לא "מחזיק את הבירה". הבירה שפוכה בכל החדר, ובקצב הזה עוד תבוא במגע עם חוטי חשמל. למרבה הצער, כל מה שאפשר לעשות הוא להתעלם מהמשך הדרך של הסדרה ולאפשר לה לשעמם את עצמה למוות בקצב שלה.

למי שבמקרה הגיע לכאן מבלי לשמוע דבר על הסדרה, הנה סקירה זריזה. "ילדותי" מציגה את סיפורו ג'ף פיקלס (קארי), כוכב ילדים במימדים שהקהל הישראלי באמת לא מסוגל להבין (משהו שמשלב בין יובל המבולבל לכל הקאסט של "פרפר נחמד", כנראה) ואת ההידרדרות המקצועית והנפשית שלו. דמותו של פיקלס מבוססת באופן חופשי על אייקון אמריקאי דומה - פרד רוג'רס, שהופיע לאחרונה גם במרכז סרט הדוקו "האם תהיה השכן שלי" וגם בגילומו של טום הנקס ב"יום יפה בשכונה" - רק עם טוויסט הרבה יותר מלנכולי. פיקלס הוא לא ליצן, הוא ליצן עצוב, ותהליך ההתרחקות המקצועי שלו מהדמות איתה היה כל כך מזוהה מקביל להתפוררות גם בחייו האישיים, כולל פרידה מאם ילדיו, יחסים מורכבים עם אביו ואחותו ורגשות הצפים מחדש לאחר אובדן בנו בתאונת דרכים.

שיא המשבר בחייו של פיקלס מגיע בסוף העונה הראשונה, כאשר בהחלטה של רגע הוא מחליט להתנגש עם רכבו בפיל, בן הזוג החדש של אשתו לשעבר. מטבע הדברים, העונה השנייה סובבת לא מעט סביב גורלו של פיל וההשלכות של המצב על ג'ף, כך שאין ממש איך לתאר את העונה מבלי להיכנס לספוילרים. אבל למען האמת, גם ככה אין בכך טעם. מהרגע הראשון שלה "ילדותי" הייתה סדרה הגדולה בהרבה מסך העלילה שלה, כשעיקר הקרדיט כנראה מגיע לגונדרי - אחד ממפיקי הסדרה, שיצר דייב הולסטיין - ובזכותו כל פריים בסדרה (כולל הפתיח המתחלף שלה) נראה הכי יפה שאפשר. אבל גונדרי לא לבד ביצירה הזאת, אלא חולק אותה גם עם גורמים נוספים, בהם קארי, וכאן עיקר הבעיה של הסדרה.

"ילדותי" מהווה התנגשות בין שני כוחות שלא יכלו להיות רחוקים יותר האחד מהשני. מצד אחד נמצא גונדרי, אולי הבמאי האהוב עליי בעולם, ומהצד השני ניצב קארי, שחקן ש - סליחה מראש - מעולם לא הצחיק או ריגש אותי. כך, כל פרק של הסדרה הופך למלחמה בין החזון היפהפה של גונדרי לבין הביצוע המאכזב של קארי, וכמה חבל שלרוב ידו של קארי היא זו שעל העליונה. לא חסרים שחקנים מוכשרים ב"ילדותי" - בהם גם קתרין קינר, יהלום של ממש שלא זוכה להכרה לה היא ראויה - אבל כולם מהווים שחקני חיזוק לדמות ראשית פשוט משעממת. ג'ף פיקלס בגילומו של קארי הוא דמות מתישה, לא מצחיקה ואין כל סיכוי להזדהות איתה. כמו שזה נראה כרגע, גם הצופה הרגיש ביותר עלול למצוא את עצמו אפאתי מול התפקיד הלכאורה-היסטורי של כוכב הקולנוע.

בעונה השנייה, המעט שעוד נשאר מעולמו המקצועי של ג'ף נדחק הצידה כמעט לגמרי, ומפנה מקום לצרותיו האישיות. מאחר ועיקר המקומות בהם הווירטואוזיוּת של גונדרי יכלה להתבטא היו באולפן תכניתו של כוכב הילדים - באמצעות בובות, צבעים ותפאורות מרהיבים ביופיים - לא נשאר לו כמעט מקום להפגין את הכוח הגדול ביותר שלו. בשביל לכפר על כך, היוצרים הולכים על השטיקים הלעוסים ביותר בספר ומשאירים מאחורה כל רעיון שיכול להיחשב כמקורי. אם כל פרק באורך חצי שעה של "ילדותי" מרגיש גם ככה לצופה כמו נצח בהיעדר התרחשויות מעניינות או גיבור להיקשר אליו - אין שום סיבה לדחוס פנימה גם נאמברים מוזיקליים שלא קשורים לעלילה בשום אופן.

הפיכה רגעית וחסרת הצדקה של הסדרה למחזמר (דבר שסדרות כמו "טרנספרנט" כבר הוכיחו שקשה לגרום לו להצליח) היא ממש לא התעלול היחיד של היוצרים. לקראת עליית העונה החדשה, עיקר ההתרגשות סביב הסדרה נגע לאורחת מפתיעה שצפויה להגיע בהמשך העונה - אריאנה גרנדה, אולי כוכבת הפופ הגדולה ביותר כרגע. גרנדה היא אמנם אדם שנוכחותו תמיד מבורכת, רק שגם מבלי לצפות בפרק בהשתתפותה ברור שגם היא לא תצליח להציל את הסדרה. למעשה, העובדה שסדרה מורכבת כמו "ילדותי" בכלל קוראת למישהי כמוה להשתתף בה, מראה שקיימת בעיה חמורה. ובדיוק כשם ש"ילדותי" לא מסייעת לגרנדה בקריירה שלה (כי היא לא זקוקה לסיוע כזה), כך גם גרנדה לא באמת יכולה לעזור לסדרה. בעוד שאת גרנדה אין סיבה להספיד, "ילדותי" בעונתה השנייה היא סדרה שיותר ממיצתה את עצמה.