העונה השנייה של "טהרן" זורקת אותנו להתרחשות חדשה לחלוטין, בלי הסבר על הגילוי שיעל קדוש (לירז צ'רכי) הייתה סוכנת כפולה או פירוט מה עלה בגורל הטייסים מהמשימה האווירית והמודיעינית שנכשלה. סוכנת המוסד תמר רביניאן (ניב סולטן) עוד לא כאן ברגעים הראשונים, ומי שמקבל את פנינו הוא אסיר בגילומו של אסף פרי, אחד התל אביבים המזוקנים מ"חזרות". תכף נגלה שאותו פרי הוא רם בן חיים, הטייס היחיד מבין ה-15 שנשלחו למשימה ההיא ונלכד בשבי. מישהו מסליק לו גלולה ופתק עם עם המספר "13,000", והוא מתחיל לספור.

בזמן שבן חיים סופר, בואו ניזכר מה קרה מאז קיץ 2020, כש"טהרן" עלתה לראשונה והפכה לתופעה ישראלית. שירות הסטרימינג אפל TV פלוס רכש את זכויות ההפצה של הסדרה שבוע לפני שידור הבכורה שלה, ועכשיו הוא כבר שותף פעיל בהפקה. בפעם הראשונה בהיסטוריה, "הפקה של אפל TV פלוס וכאן 11" היא כותרת רצינית שמופיעה על המסך, וצופים מכל העולם יזכו לצפות בעונה החדשה במקביל לשידור שלה כאן. ההייפ הבינלאומי סידר ל"טהרן" גם פרס אמי בינלאומי, אבל שום פסלון או תקציב לא ישתווה לשיחוק האמיתי: הצטרפותה של גלן קלוז לקאסט. גיוס של כוכבת מסדר הגודל של קלוז להפקה מקומית הוא לא דבר מובן מאליו, ולכן לא מפתיע לגלות שהתפקיד שלה בכוח נכתב במיוחד בשבילה, אחרי שהביעה הערכה לסדרה המרשימה.

אבל יש כוכבית קטנה. בתפיסה שלנו, קלוז אכן מצטרפת ל"הפקה מקומית" - רק שארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה (אק"ט) ואיגוד השחקנים והשחקניות (שח"ם) כבר הגישו בקיץ האחרון עתירה לבג"ץ נגד התאגיד, בטענה שהעונה השנייה "עתידה להיות הפקה זרה במסווה של הפקה מקומית". עיקר הסדרה אכן צולם מעבר לים, באתונה, ורבים מאנשי הצוות של "טהרן" הם אכן זרים. מבלי לזלזל חלילה במאבק ההוא על חוקים ותקציבים, צריך לומר ביושר: "טהרן" ממשיכה להיראות כמו סדרה ברמה עולמית, וזה לא דבר רע בהכרח.

חזרה לעלילה. אנחנו ממוקמים חודשיים אחרי אירועי העונה הראשונה, ותמר חיה חיים אופטימיים למדי עם אהובה הטרי, מתנגד המשטר מילאד כאהאני (שרבין אלנבי). הוא אומר לה לדמיין את העתיד המשותף שמחכה להם אחרי שיברחו מאיראן, עם אפס דאגות לאומיות ועבודות כמתכנתים - ואנחנו, צופים שראו דבר או שניים בטלוויזיה, כבר יכולים להבין שהתרחיש הזה לא יתממש בחיים. גיחה נוספת לכלא מחזירה לתמונה גם את דודיה האיראנים של תמר, ארזו ודאריוש (אסתי ירושלמי ונאביד נתי טוביאן), אחרי שקצת נשכחו בעונה הקודמת. הם עוד יחזרו. 

בעודה מתכוננת ליריית הפתיחה, "טהרן" ממשיכה למקם את החיילים על לוח השחמט הגרעיני: ראש המוסד מאיר גורב (מנשה נוי) כבר לא בתפקיד, כי בכל זאת היה פה חתיכת כישלון מבצעי, ומי שנכנסת לנעליו היא יוליה מגן (שרה פון שוורצה); גם למשמרות המהפכה האיראניים יש מפקד חדש, קאסם מוחמדי (ההוא שנראה בעונה הקודמת כמו סוכן כפול ולמעשה גייס לשורותיו את קדוש), ולו יש בן נובוריש בשם פיימן (דריוס הומאיון); וגם פראז כמאלי (שון טאוב העילאי) עדיין כאן, אבל לא כחלק ממשמרות המהפכה וכן יחד עם אשתו נאהיד (שילה אומי). אלה המון שמות והמון פרטים והמון אינטרסים, אם כי ניסיון העבר מלמד שתוך פרק-שניים אנחנו לגמרי בפנים. לא סתם העונה השנייה נפתחה עם פרק כפול.

למוסד ולתמר יהיו עוד כמה משימות חשובות, אבל ה"אורנים קטן" שלהם הוא להחזיר את בן חיים - או "בן היים" אליבא דקלוז - הביתה. הוא מגיע ל-13,000, מתעלף, ומפונה לבית החולים. קצת האקינג וקצת הסתננויות מביאים אותנו לסצנת המרדף הראשונה של העונה, הז'אנר שבו "טהרן" מצדיקה את כל הפרסים שנשפכו עליה. המבצע מצליח, בן חיים מחולץ, ותמר מתעכבת ולבסוף נשארת מאחור. למרות שברור לכולם שהמתנה נוספת הייתה מסכנת את הכוח, נוצר רושם מסוים לפיו ראשת המוסד לא ממש תבכה עליה אם היא תיקלע לצרות. ואז, כמו מלאך שנוחת מהשמיים על המבצע ועל הקאסט, גלן קלוז מגיעה. עוד לא ברור מי היא, למה היא מדברת בפרסית ולאן היא רוצה לשלוח את תמר. ובכל זאת, זו גלן קלוז. איך אפשר שלא לסמוך עליה? 

גלן קלוז,
מנטורית חדשה. מרג'אן (גלן קלוז) ב"טהרן"|צילום: באדיבות +Apple TV וכאן 11, יחסי ציבור

די מהר מתברר מה חלקה של קלוז בעלילה: היא מרג'אן מונתאזמי, אישה בריטית שחיה בטהרן, אחת מהפסיכואנליטיקאיות המובילות באיראן ומי שמשתפת פעולה עם המוסד. תוך זמן קצר היא גם תהפוך למנטורית החדשה של תמר, ולגשר בינה לבין יוליה. במהלך אחת משיחות הטלפון שלה עם ראשת המוסד, מרג'אן מסבירה שתמר יותר מדי מחוברת רגשית למה שקורה סביבה, ובשביל לתפקד כמו שמצופה ממנה היא צריכה להפגין שיקול דעת קר. אבל יוליה מאמינה בה, ונותנת לתמר אור ירוק לצאת לדרך עם המשימה החדשה שלה: להגיע למפקד משמרות המהפכה. 

הדרך לקאסם מוחמדי עוברת אצל בנו, פיימן, שמפגין אנרגיות מעצבנות כמו אלה של אוברין מארטל מ"משחקי הכס". דרך מסלול לא מאוד חשוב ולא מאוד מעניין שמערב חדר כושר וסמים, תמר ומילאד מבינים שיש להם אפשרות ליצור קשר חד פעמי עם הבן. סיפור כיסוי אחד אחר כך (ושלום ל"אחים" מהדי וליילה, עם הבדל בולט במבטאים ותשוקה הדדית שאי אפשר לטעות בה), תמר שוב צריכה להיפטר מגופה. היא כמובן מתקשרת למרג'אן. המשולש שלהן עם מילאד מתקדם עוד צעד לעבר פיימן, אבל ראשת המוסד מסמנת לליידי הבריטית שתי מטרות ברורות: האחת היא להיפטר מפראז (שחוזר למשמרות המהפכה, הפעם עם מקל הליכה שהוא גם מקל הכאה), השנייה היא להיפטר ממילאד. תמר, שרק לפני רגע ראתה את הדודים שלה נתלים בשידור חי בעוון בגידה, עומדת להיקלע לקרב בין האישי ללאומי. אולי תיוולד כאן עוד סוכנת כפולה? 


השחקנית המצטיינת: גלן קלוז, נו מה. אבל גם השאר אחלה, כולל רומי נוימרק בתור "מגישת חדשות ישראלית". תפור עליה.

הרגע הכי מופרך: תמר בורחת מהאיראנים בבית החולים ו-ב-מ-ק-ר-ה נתקלת בעגלת קייטרינג אימתנית שהיא יכולה לדחוף לעברם.

העצה הכי טובה של גלן קלוז: "לעולם אל תגלה להם עד כמה אתה צריך אותם. הטריק הוא לגרום להם להאמין שהם צריכים אותך".

הימור לפרקים הבאים: נאהיד, אשתו של פראז, לא סתם נראית מחוקה ומדברת על הכדורים שהיא לוקחת. אולי גם איתה המוסד עוד לא אמר את המילה האחרונה.